שגיא ואח' נ' פינגווין שירותי תיירות בע"מ

פסק דין

התובעים עותרים לחייב את הנתבעת, סוכנות נסיעות, להחזיר להם סכומים ששולמו עבור לינה במלון, במסגרת רכישת חבילת נופש לחופשת סקי בעיירה סלבה בהרי הדולומיטים שבצפון איטליה ולפצותם בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.

לטענת התובעים הנתבעת נתנה להם מידע שגוי ומטעה לגבי מיקום המלון, שכן בעוד שנאמר להם בשתי הזדמנויות שונות, הן בעת ביצוע ההזמנה הראשונה שבוצעה עבור התובעים 1 ו- 4 בלבד, והן אחר כך כשביקשו להוסיף להזמנה את נשותיהן (התובעות 2 ו- 3), כי המלון נמצא כ-2 ק"מ ממרכז העיירה, בפועל נמדדו 4.9 ק"מ מהמלון למרכז העיר. לגבי הגברים שביקשו לצאת לגלישת סקי בהרים הדבר הכביד במיוחד, ואילו הנשים, שביקשו לטייל בעיירה מצאו את עצמן בהסגר במלון המרוחק והמבודד, שהגישה אליו הינה דרך כביש מפותל, קפוא ומושלג המסוכן לנהיגה. עוד הוסיפו התובעים כי בעוד שהובטח להם מלון ברמת 3 כוכבים בפועל הם הגיעו למלון ברמה ירודה שאינו עומד בסטנדרט זה. התובעים עזבו את המלון ועברו למלון אחר במרכז העיירה, ולטענתם לו היו יודעים את הפרטים הנכונים לגבי המלון, הם כלל לא היו מבצעים את ההזמנה.

לטענת הנתבעת התובעים בחרו את המלון המסוים מבין מגוון מלונות, תוך מתן דגש לגלישה ישירה מהמלון למסלולי הסקי, ולא על רמת המלון. באתר האינטרנט של הנתבעת ושל המלון נרשם מרחק מהעיירה של כ-2 ק"מ, וברור כי אין זה נתון מדויק. הנתונים לגבי רמת המלון והמרחק ממנו לעיירה הם נתונים רשמיים של ספק השירות ונתקבלו ממנו. כאשר התובעים 1 ו- 4 צירפו, לאחר ההזמנה הראשונית, את נשיהם לחבילת הנופש, הם ביקשו חדר נוסף, אך לא ביקשו להחליף את המלון או את החופשה.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את הדברים הגעתי למסקנה לפיה התובעים לא הרימו את הנטל להוכחת התביעה, ועל כן דין התביעה להידחות.

מלבד טענות סובייקטיביות, התובעים לא הביאו ראיה לגבי מיקומו של מרכז העיירה, דבר שהינו מהותי למדידת המרחק הנטען. אין בידי לקבל את טענת התובעים לפיה יש להגדיר את מרכז העיירה כמקום שבו מצויות מעליות הסקי להר מסוים, שכן לא הוכח כי זהו קריטריון לקביעת מיקום מרכז העיירה. מעיון בתצלום אויר מאתר גוגל שהגישו התובעים, לצורך מדידה גרפית של המרחק ממרכז העיירה למלון, ניתן לראות כי העיירה משתרעת לאורך ציר של מספר ק"מ, וספק אם ניתן לקבוע מרכז מדויק לעיירה. דווקא מתצלום אויר זה ניתן לראות, כי במקום קרוב יחסית למלון, במרחק של פחות מחצי הדרך שסימנו ומדדו התובעים, נראה ריכוז מבנים של העיירה הדומה למרכז, והמרחק של המלון לקצה העיירה, בוודאי בקו אוירי, קטן משני קילומטר.

לציין כי, גם לו הייתי מגיע למסקנה לפיה התובעים הוכיחו כי המרחק בין המלון למרכז העיירה הינו 4.9 ק"מ, לא הייתי מוצא בדבר משום הפרה יסודית או הטעייה על ידי הנתבעת, המצדיקות את ביטול העסקה.

הנושא שהיה החשוב ביותר לתובעים, כפי שאף העידו בעצמם בעדותם בבית המשפט, היה קרבה למסלולי הסקי באופן שלא יצטרכו לנסוע במכונית כדי לגלוש. המלון שהוזמן להם הוא מסוג "סקי אין - סקי אאוט" העונה על קריטריון זה. הוא נמצא ממש לאורך מסלולי הגלישה, כך שניתן לצאת ממנו ולחזור אליו בגלישה ממש. משכך, לעניין הגלישה עצמה אין כל חשיבות למרחק כזה או אחר מהעיירה.

גם מבחינת שאר ההתנהלות היום יומית, לרבות בילוי בעיירה, אין הבדל מהותי בין 2 ק"מ ל-4.9 ק"מ. שכן, בכל מקרה, כדי לעבור 2 ק"מ באזור הררי קר ומושלג כאמור, היו צריכים התובעים לעשות שימוש ברכב. כך שלכל היותר משמעות המרחק הינה תוספת של דקות בודדות של נסיעה.

לא מצאתי מקום לקבל את טענות התובעים לעניין טיב המלון. ראשית אציין כי על פי הפרסום מדובר במלון 3 כוכבים. מדובר במלון בסטנדרט הנמוך של דירוג הכוכבים, ואין לתובעים להלין אלא על עצמם אם ציפו למלון ברמה גבוהה יותר והתבדו. זאת ועוד, במהלך שמיעת הראיות חזר וציין ב"כ התובעים, לא אחת, כי טיב המלון לא מהווה את העילה המרכזית להגשת התביעה. מעבר לאמור, מלבד טענות שהעלו התובעים בעלמא, לא הובאו ראיות אובייקטיביות לעניין טיב המלון, לרבות תמונות לתיעוד והמחשת טענותיהם של התובעים בדבר טיב החדרים. באשר לאיכות מתן השירות במלון, אף לגרסת התובעים, הם לא הודיעו לצוות המלון על התלונות שהיו להם, באופן שיאפשר לצוות המלון להיענות לטענות ולספק את מבוקשם כך שיוכלו לשהות במקום לשביעות רצונם. במקום פניה לצוות המלון בחרו התובעים באופן חד צדדי לעזוב את המקום ולעבור למלון אחר בתוך העיירה.

מעדויות התובעים התרשמתי, כי העובדה שלא היו מרוצים מנתוני המלון שקיבלו לא נבעה מהטעיה של הנתבעת, אלא מציפיות לא מבוססות מצידם, לאחר שבחרו לצרף לחופשת סקי את נשותיהם, שלא עוסקות בסקי, למקום אשר כן התאים לחופשת הסקי שתכננו תחילה. אין להם להלין בעניין זה אלא על עצמם בלבד.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להידחות.

אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 5000 ₪ + מע"מ ובנוסף הוצאות משפט בסך 1200 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ג, 25 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: